פטריות בעור ותחת ציפורני הידיים והרגליים הן מטרד שתוקף למעלה מ־40% מהאוכלוסייה. הפטריות מתפתחות במקומות לחים, הן דביקות ומציקות וגם יוצרות מראה לא־אסתטי. קשה מאוד להיפטר מפטריות, בפרט בטיפולים המקובלים הרגילים.
פטריות מופיעות לעתים קרובות בציפורניים או מתחת לציפורניים, וגורמות להן להתעבות ולהצהיב. זיהום פטרייתי כזה הוא נפוץ מאוד ופוגע באנשים מאוכלוסיות שונות. אם הזיהום קשה במיוחד, עלול להתלוות אליו גם זיהום חיידקי משני שגורם לכאבים. אם הזיהום אינו מטופל בזמן, הציפורן עלולה לנשור. הציפורן שתצמח במקומה עלולה לצמוח בצורה מעוותת. בנוסף, הפטרת עלולה לעבור מציפורני הרגליים אל ציפורני הידיים או אל המפשעה.
הגורמים לפטרת הציפורניים
הגורם לפטרת הציפורניים הוא קבוצה של פטריות המכונות דרמטופיטים. הפטריות האלה אחראיות לקשת רחבה של נגעים בעור. בישראל, הזן השכיח ביותר של דרמופיטים מכונה T. Rubrum, והוא מהווה 98% מכלל הפטריות הדרמטופיטיות בישראל. הפטריות האלה ניזונות, בין היתר, מחומר הבניין של הציפורן הקרטין. זו הסיבה לכך שהציפורניים המזוהמות מצהיבות, משנות את צורתן ואף נושרות. התופעה הזאת אינה מסכנת חיים, אולם היא מהווה מטרד הן מבחינה אסתטית, והן בשל הכאבים שהיא עלולה לגרום, כאבים שיוצרים מגבלות שונות. גברים נוטים לסבול מפטריות יותר מנשים. כמו כן, התופעה נפוצה יחסית בקרב בני גיל הזהב ובקרב ספורטאים. גורמי הסיכון הם נטייה גנטית, כשל של מערכת החיסון, אקלים חם ולח, גיל ומין.
אופן ההידבקות
הפטריות הדרמופיטיות עוברות מאדם לאדם בדרכים רבות ומגוונות. ההידבקות קורה בדרך־כלל בעקבות שימוש במתקנים ציבוריים כגון מקלחות וברכות, וכן עקב שימוש במגבות משותפות או נעילת נעליו של מישהו שסובל מפטרת. לפיכך, יש להיזהר במיוחד בקייטנות. שימוש בנעליים סגורות הגורמות להזעה מרובה עלול גם הוא לגרום לפטרת, גם כשרק אדם אחד משתמש בנעליים. זאת משום שהסביבה הסגורה והלחה היא מצע נוח להתפתחות הפטריות. יש מקרים שבהם ההידבקות בפטריות היא תופעת לוואי של חבלה בגוף או פגיעה גופנית מחפץ כבד.
אבחון הפטרת
אבחון פטרת בציפורניים דורש מיומנות רפואית ובדיקות מתאימות, אך יש כמה סימנים חיצוניים שאפשר לזהותם גם בלי מומחיות מיוחדת. להלן כמה מהם:
- • התעבות הציפורן והיווצרות קרום קשה ובלתי־נעים למגע
- • מרקם “קמחי” של הציפורן
- • במקרים קשים – התפוררות חלקית או מוחלטת של הציפורן.
הטיפולים שהיו ידועים עד כה
קל מאוד להידבק בפטרת הציפורניים וקשה מאוד להיפטר מהפטריות, כפי שיודע כל מי שכבר התנסה בכך. עד לאחרונה היו נפוצים טיפולים בכל מיני משחות ותרסיסים, ואפילו כל מיני “אלתורים” כמו שימוש באקונומיקה (נתרן תת־כלורי). פנייה לרופא היא מוצא אחרון עבור רוב האנשים במקרים כאלה, רק אחרי שניסו הכול ללא הועיל. יש חשיבות רבה למיומנות של הרופא באבחון הפטריות, כיוון שאבחון מוטעה עלול להחמיר את הבעיה. רופאים ממליצים בדרך־כלל על טיפול תרופתי. זהו טיפול ממושך, שדורש מעקב ובדיקות במהלכו, כיוון שהתרופות עלולות לגרום לתופעות־לוואי לא־נעימות. שיעור ההצלחה של הטיפול התרופתי אינו גבוה, ויש רבים שעוברים את הטיפול בלי להיפטר מהפטרת. הסיבה לכך היא הצורך בריכוז גבוה של החומר הפעיל בתרופה כדי להדביר את הפטריות. ריכוז גבוה כזה מגביר את תופעות הלוואי של התרופה, כך שהטיפול כרוך באי־נעימות ואינו מתאים לכל אחד. טיפול חיצוני מקומי היה יכול לפתור את הבעיה, אולם גם היעילות שלו מוגבלת כיוון שקשה מאוד להגיע אל האזור המזוהם מתחת לציפורן.
טיפולים חדשים באמצעות גלי אור
מחקרים מהזמן האחרון בדקו את האפשרות להשמיד פטריות באמצעות הקרנת אור. נבדקה הקרנת גלי אור באורכים שונים, מ־400 ועד 930 ננומטר (מיליונית המילימטר). כמו כן, נבדקו שיטות שונות להקרנה, באמצעות לייזר ובאמצעות הבזקי אור (IPL). הקרנת גל אור באורך 530 ננומטר נמצאה יעילה, כיוון שהוא חודר לעומק הפטרייה ומשמיד אותה מבלי לפגוע ברקמה הבריאה שמסביב לה.
מניעה
אפילו הטוב שבטיפולים יהיה תמיד טוב פחות ממניעת המטרד מלכתחילה. לכן מוגשות לכם להלן כמה עצות למניעת הופעת פטריות:
- הקפידו להשתמש במגבת אישית משלכם, גם בבית.
- נסו לנעול מדי פעם נעליים פתוחות או סנדלים.
- השתמשו בגרביים סופגות לחות, העשויות מסיבים טבעיים (כמו כותנה).
- אם אתם נמצאים במקלחת ציבורית, במקווה או בברכה, היזהרו לא לנעול נעליים של מישהו אחר.
- הקפידו לייבש היטב את כפות הרגליים, בפרט אחרי רחצה ובין אצבעות הרגליים.
- כשאתם מודדים נעליים בחנות, הקפידו לגרוב גרביים בעת המדידה, והיזהרו לא לגרוב בטעות גרביים של מישהו אחר.
- רססו את פנים הנעל בתכשירים קוטלי פטריות שנועדו למטרה הזאת.
- אם אתם מקבלים טיפולי מניקור או פדיקור, הקפידו לבחור אנשי מקצוע המקפידים על תנאי ההיגיינה.
