אקנה

צרת רבים

אקנה (acne) הם פצעים מוגלתיים על גבי העור. הפצעים מציקים ויוצרים מראה לא אסתטי, כך שמעבר למטרד עצמו, תופעת האקנה גם משפיעה לרעה על הדימוי והביטחון העצמי של כל מי שלוקה בה. מדובר בתופעה רחבה מאוד – כ־80% מהאוכלוסייה (ארבעה מכל חמישה אנשים) סובלים מאקנה בזמן כלשהו.

יש דרגות שונות של אקנה. אצל אנשים מסוימים יופיע פצעון בודד לעתים רחוקות, ואילו אחרים יסבלו ממספר גדול של פצעונים מוגלתיים על־פני שטח רחב הכולל את הפנים החזה והגב. בין שתי הדרגות האלה, הקלה והחמורה, יש דרגות ביניים.

הפרשה עודפת של שומנים מבלוטות החלב

אקנה נוצר עקב הפרשת שומנים יתרה מבלוטות החלב, שסוחפת איתה תאי עור מתים וחומרי פסולת אחרים, ומביאה בסופו של דבר לסתימת נקבוביות העור וזקיקי השערות. הפרשות השומן האלה מצטברות מתחת לנקבוביות הסתומות ומשמשות מצע נוח מאוד להתרבות חיידקים מזהמים הידועים כ″חיידקי אקנה″ או בשמם המדעי: Propionibacterium Acnes. הזיהום החיידקי מביא לתגובה דלקתית בנקבובית או בזקיק השערה. תגובה זו היא בעצם הפצעון המוכר על־גבי העור.

פצעי בגרות

סוג נפוץ ומוכר במיוחד של אקנה מופיע בעיקר בגיל ההתבגרות, ומכונה לפיכך ″פצעי בגרות″, או בשם המדעי ″אקנה מצוי″ (Acne Vulgaris). הופעת אקנה מסוג זה עלולה להימשך גם אחרי תקופת גיל ההתבגרות, ויש מקרים שבהם ה″אקנה המצוי″ מופיע לראשונה רק בשנות השלושים לחיים.

הרגישות הרבה לדימוי העצמי ולמראה החיצוני בגיל ההתבגרות הופכת את ″פצעי הבגרות″ למטרד רציני שעלול להשפיע לרעה על מצב־הרוח ולפעמים אפילו על הכישורים החברתיים בעתיד. ברוב המכריע של המקרים אפשר לצמצם את הופעת האקנה בגיל ההתבגרות לרמה נמוכה מאוד באמצעות טיפול מתאים.

האנדרוגנים

הסיבה להתעצמות תופעת האקנה בגיל ההתבגרות היא העלייה הטבעית בפעילות הורמוני־מין ″גבריים″ המכונים אנדרוגנים (androgens). הסיווג של ההורמונים האלה כ″גבריים″ נובע מכך שהם מצויים בכמות גדולה יותר אצל גברים ומשום שהם אחראים על התפתחות סימני מין גבריים, אולם ההורמונים האלה פעילים באופן טבעי גם אצל נשים. האנדרוגנים גורמים, בין היתר, להפרשת כמות גדולה של חומר שומני (″חלב″) מבלוטות הנמצאות בעור מלידה ומכונות ″בלוטות החלב″. חומרת האקנה לא נובעת מכמות האנדרוגנים שהגוף מפריש, אלא מהאופן שבו בלוטות החלב מגיבות לאנדרוגנים. ככל הנראה, יש לתגובה הזאת בסיס תורשתי – אצל חלק מהאנשים יש נטייה תורשתית לפתח תגובה חזקה במיוחד של בלוטות החלב לאנדרוגנים, אף שכמות האנדרוגנים המופרשת אצלם דומה לזו המופרשת אצל אנשים שאינם סובלים מאקנה חמור.

אקנה אצל מבוגרים

כאמור, אקנה הוא מטרד לא רק למתבגרים אלא גם למבוגרים. יותר מרבע (25%) מהנשים בין גיל 25 ל־40 סובלות מאקנה בדרגות חומרה שונות. אצל נשים בוגרות, האקנה מופיע בעיקר עקב שינויים הורמונליים הנובעים מהמחזור החודשי או מהיריון, אולם מתח נפשי ושימוש בחומרים קוסמטיים לא־מתאימים עלולים גם הם לגרום לאקנה.

בעוד שאצל מתבגרים מופיעים פצעוני האקנה בעיקר במצח, בלחיים ובסנטר, אצל נשים בוגרות האקנה מופיע בעיקר סביב השפתיים ומתחת ללסתות.

היריון

קיימת תופעה נפוצה של החמרת האקנה במהלך השליש הראשון להריון. בהמשך תקופת ההיריון נוצר איזון הורמונלי טוב יותר, ולפיכך חומרת האקנה יורדת בהדרגה. החמרה באקנה יכולה להופיע גם עקב ההכרח להפסיק טיפולים בתרופות נגד אקנה במהלך ההיריון.

הטיפול באקנה

הטיפול באקנה צריך להיעשות באופן הנכון ובזמן הנכון, אחרת האקנה עלול להותיר צלקות וכתמים אחרי ההחלמה. הטיפולים צריכים להיות בתדירות של פעם בשבוע. עם התקדמות הטיפול אפשר להוריד את התדירות בהתאם לשיפור במצב.

הטיפול כולל המסה של שכבות העור הקשה, וייבוש נקודתי של פצעים. ההמסה חשובה במיוחד במקרים של הופעת ″אקנה ציסטי″ – פצעים עמוקים ללא ראש מוגלתי. חשוב להקפיד על ניקוי ″נקודות שחורות″ והחדרת חומרי ריפוי אל העור. הטיפול יכול לכלול גם מסכות מחטאות. לאחר שהעור נרגע, יש לחזור על סדרת ההמסות כתהליך מאיץ ריפוי.

גם טיפולי פילינג עשויים להועיל לריפוי האקנה. חשוב, כמובן, לשמור על היגיינת העור ולהשתמש בחומרים אנטיספטיים, אולם יש להימנע משימוש באלכוהול, שכן על אף היותו חומר מחטא, הוא עלול להחמיר את נזקי האקנה.

טיפול פוטותרפי

טיפול באור הוא החידוש החשוב ביותר של השנים האחרונות בתחום הטיפול באקנה. מדובר בחשיפה של העור לקרני אור שאינן מסוכנות ואינן גורמות נזק. מחקרים מדעיים הראו חיסול כמעט מוחלט של החיידקים המזהמים אחרי שני טיפולים מסוג זה.